פסק-דין בתיק ס"ע 14119-06-09

כללי

1.         חברת "קרמיקה סנטר- ש.בן יעקב בע"מ" (להלן " החברה" או " הנתבעת") היא חברה העוסקת בשווק והפצה של מוצרי קרמיקה, כלים סניטריים, חמרי ריצוף ואביזרים לבית.

הגב' סנדרה שפיץ (להלן "התובעת") החלה לעבוד בחברה בחודש מאי 2007 בתפקיד מנהלת קשרי לקוחות. סמוך לאחר תחילת ההעסקה ועד סיומה, הועמד היקף המשרה על 36 שעות שבועיות כנגד שכר חודשי של 6,000 ש"ח ברוטו.

בשלב כלשהו לאחר תחילת העסקה נכרת בין הצדדים הסכם העסקה בכתב.

2.                  בחודש מרץ 2008 הודיעה התובעת לנתבעת על הריונה.

3.                  החל מחודש 5/08 העלתה הנתבעת בפני התובעת תלונות על תפקודה המקצועי. לטענת הנתבעת, התובעת עשתה מהריונה מנוף לבטלה ותפקודה היה לקוי. התובעת טוענת כי התלונות אינן אמת, ונבעו מרצון הנתבעת לסיים את העסקתה בשל הריונה.

בתנאי עבודת התובעת חלו שינויים ובכלל זה, התובעת חדלה לצאת לשטח ושונה מקום ישיבתה אצל הנתבעת.

4.         בהוראת הנתבעת, התובעת שהתה בביתה החל מיום 12/10/08, תוך שהמשיכה לקבל שכר מלא והפרשות סוציאליות. יום 12/10/08 היה יום עבודתה האחרון של התובעת בפועל.

5.         התובעת ילדה ביום 24/11/08 וחופשת הלידה בתשלום עפ"י חוק הסתיימה בסוף השבוע הראשון של חודש 3/09.

ביום 15/3/09 יזמה התובעת שיחת טלפון לנתבעת, בעקבותיה נערכה ביום 17/3/09  פגישה בין התובעת לבין נציג הנתבעת, ניב בן יעקב, שעניינה חזרת התובעת לעבודה עם תום חופשת הלידה.

התובעת לא שבה לעבודה בפועל.

6.         הצדדים הסכימו כי יחסי עובד מעביד הסתיימו ביום 15/3/09, כמפורט במכתב הנתבעת מיום 24/5/09.

הנתבעת שילמה לתובעת ביום 24/5/09 פיצויי פיטורים בסך 10,500 ש"ח - על בסיס שכרה הקובע בסך 6,000 ש"ח.

7.                 הצדדים הסכימו על העובדה כי במהלך תקופת ההעסקה העבירה התובעת קבצים של הנתבעת לביתה. לטענת הנתבעת המדובר בפעולה אסורה , בניגוד לנהלי העבודה ותוך הפרת הסכם העבודה שנערך עם התובעת.

8.         טענתה המרכזית של התובעת הינה, כי הופלתה לרעה עקב היותה בהריון, בשל כך שונה תפקידה והיא אולצה לצאת לחופשה כפויה עוד לפני מועד הלידה. לטענתה, לא הושבה לעבודתה לאחר תום חופשת הלידה ופוטרה שלא כדין.

התובעת תובעת בתביעתה זו פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 50,000 ש"ח בשל הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988, פיצוי בסך 50,000 ש"ח עבור נזק לא ממוני בגין הפרת חוק עבודת נשים התשי"ד-1950, פיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין פיטורים שלא כדין ללא עריכת שימוע, ופיצוי בגין אבדן הכנסה למשך 90 יום בהם לא הוחזרה לעבודתה בתום חופשת הלידה (כולל חודש הודעה מוקדמת) בסך 18,000 ש"ח.

9.                   לטענת החברה, אין קשר בין הריונה של התובעת לשינויים שחלו בתנאי העסקתה וסיום יחסי העבודה בין הצדדים.

ההחלטה להעבירה מתפקידה נבעה משיקולים ענייניים ומקצועיים כמו כן הוצאתה לחופשה כפויה (בתשלום).

לאחר תום חופשת הלידה החברה ביקשה להשיבה לעבודה והתובעת היא שביקשה לא לשוב לעבודתה, לפיכך, התובעת התפטרה ולא פוטרה.

החברה טוענת כי התובעת גרמה לה נזקים במאות אלפי שקלים אותם יש לקזז ככל שייקבע כי על החברה לשלם סכום כלשהו לתובעת.

טענות הצדדים